אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה על הבדיקות.
מהי שקיפות עורפית?
יתרונות ביצוע בדיקת השקיפות העורפית:
בדיקות הדם
משמעות התוצאות
חשוב להבין, בדיקת הסקר איננה בדיקה אבחנתית (כלומר איננה נותנת תשובה של "כן" ו"לא"), אלא בדיקת סקר סטטיסטית המדווחת את מידת הסיכון. לדוגמא סיכון של 1:400 משמעותו סיכוי סטטיסטי לעובר אחד פגוע מתוך 400 הריונות. כלומר מתוך 400 עוברים שאמהותיהם קיבלו תוצאה זו, עובר אחד יהיה פגוע ו399 יהיו בריאים.
משמעות תוצאה "תקינה" בבדיקת הסקר
משמעות תוצאה תקינה היא סיכון, הנמוך מהסיכון לתסמונת דאון בגיל 35. בעת הלידה. קרוב לודאי שהעובר יהיה תקין, אך חשוב לדעת כי הבדקיה היא בדיקת סקר סטטיסטית, אשר מסייעת באיתור כ-80% מההריונות עם תסמונת דאון ואינה באה במקום בדיקת סיסי שליה או מי שפיר, אשר רק הן מאפשרות אבחון ודאי של תסמונת דאון.
משמעות תוצאה "חריגה" בבדיקת הסקר
משמעות תוצאה חריגה היא סיכון העולה על הסיכון לתסמונת דאון בגיל 35. תוצאה חריגה אינה בהכרח עדות לכך שהעובר פגוע. למעשה רוב העוברים יצמאו תקינים גם כאשר בדיקת הדם לכאורה אינה תקינה. משמעות התוצאה החריגה שהנבדקת תופנה לרופא לתיאום יעוץ גנטי והפניה לבדיקת סיסי שליה או מי שפיר, אשר רק הן מאפשרות אבחון ודאי של תסמונת דאון.
משמעות שקיפות עורפית מוגברת
שקיפות עורפית מוגברת בשליש הראשון קשורה בסיכון יתר להפרעות בעובר ולתוצאות הריון שליליות. ממצא כזה עלול להיגרם בשל מספר רב של סיבות:
המלצותיו של דר' תדמור במקרה של שקיפות עוברית מוגברת:
1) לבצע סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת לשלילת מומים בכל המערכות, עם דגש על לב, כלי דם גדולים, שלד, כליות ויתר המערכות.
2) לקיים מעקבי אולטראסאונד לאורך כל ההיריון לבדיקת בצקת עורפית, לזיהוי מומים, לזיהוי מומים, לבדיקת זרימות דם ב-MCA.
3) לבצע אקו לב עובר.
4) לברר כייל נוגדנים (COOMBS).
5) לבצע בירור זיהומי לTORCH כולל Herpes, Parvovirus B-19, Varicella.
6) לבצע בדיקת כרומוזומים.
הסיכוי להפרעות בעובר בעת אבחון שקיפות עורפית מוגברת
לידת חי ללא פגם | מומים בעובר | הפלה/ מוות עובר | ליקויים כרומוזומים | שקיפות עורפית |
97% | 1.6% | 1.3% | 0.2% | קטנה מ 3.0 מ"מ |
93% | 2.5% | 1.3% | 3.7% | 3.0-3.4 מ"מ |
70% | 10% | 2.7% | 21.1% | 3.5-4.4 מ"מ |
50% | 18.5% | 3.4% | 33.3% | 4.5-5.4 מ"מ |
30% | 24.2% | 10.1% | 50.5% | 5.5-6.4 מ"מ |
15% | 46.1% | 19% | 64.5% | גדולה מ 6.6 מ"מ |
Souka et al.Am J Obsttet Gynecol.2005;192: 1005-1021
הסיכוי להפרעות בעובר בנוכחות בדיקת כרומוזומים תקינה
לידת חי ללא פגם | מומים בעובר | הפלה/ מוות עובר | ליקויים כרומוזומים | שקיפות עורפית |
92% | 6% | 0.5% | 2% | 3.0-3.4 מ"מ |
83% | 12% | 0% | 5% | 3.5-4.4 מ"מ |
71% | 19% | 7% | 2% | 4.5-5.4 מ"מ |
58% | 42% | 0% | 0% | 5.5-6.4 מ"מ |
20% | 30% | 33% | 17% | גדולה מ 6.6 מ"מ |
Bilardo et al.Ultrasound O9bstent Gynecol 2007;30:11-18
הסיכוי ללידת חי ללא פגם בנוכחות בדיקת כרומוזומים וסקירה תקינים
לידת חי ללא פגם | שקיפות עורפית |
98% | 3.0-3.4 מ"מ |
95% | 3.5-4.4 מ"מ |
91% | 4.5-5.4 מ"מ |
77% | 5.5-6.4 מ"מ |
Bilardo et al. Ultrasound Obstent Gynecol 2007;30:11-18
בירור ודיון מתקדם בשקיפות:
שקיפות עורפית חריגה דווחה בקשר עם הממצאים הבאים:
המלצות
סקירת מערכות - רקע
בדיקת העל - קול
– סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בגישה אבדנומלית בשבוע 21-23. גם הסקירה המאוחרת הינה מורחבת
במרכז ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה.
בסקירות נבדקים, נסקרים ומודגמים:
– מצג ומנח העובר
– מיקום השליה
– מספר כלי דם בחבל הטבור
– כמות מי השפיר
– מדדים ביופיסים: דופק, תנועות, טונוס
– נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העצבים המרכזית
– נסקרת ונבדקת תקינות הפנים והצוואר
– נסקרת ונבדקת תקינות מערכת הלב וכלי הדם
– נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העיכול
– נסקרת ונבדקת תקינות דרכי השתן והמין
– נקבע מין העובר
– נבדקות הגפיים : רגליים, כפות רגליים, בהונות, ידיים, כפות ידיים ואצבעות.
נמדדים:
– BPD – קוטר הראש מצד אל צד, המרחק בין רקה לרקה – HC – היקף הראש – AC – היקף הבטן – FL – עצם הירך femur (אחת מהעצמות הארוכות בגוף) – TL – עצם השוקה tibia – HL – עצם הזרוע humerus (אחת מהעצמות הארוכות בגוף) – UL – עצם הגומד ulna – RADIUS – עצם החישור radius – CM – VP – רוחב חדרי המוח – צרבלום.
מידע נוסף:
קיימים גורמים שונים המשפיעים על דיוק האבחנה, כגון עבירות גלי הקול ברקמות הבטן של האישה ההרה,
כמות מי שפיר ותנוחת העובר. גורמים אלו יכולים להשפיע על יכולת הבודק להדגים את האברים השונים.
– בדיקת אולטרה סאונד, גם המעמיקה ביותר, אינה יכולה לאבחן בעיות כרומוזומליות
ואינה יכולה להיות תחליף לדיקור מי שפיר.
מעקב הריון מורחב כולל בדיקות גנטיות
